ברוך דיין האמת
בצער רב וביגון קודר הפקולטה למדעי הבריאות מודיעה על פטירתו של
פרופ' לחיים נגן ז"ל
ממקימי הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, דיקן הפקולטה, סגן נשיא האוניברסיטה, ממקימי המחלקה לאפידמיולוגיה ומבכירי החוקרים והמרצים בארץ ובעולם בתחום האפידמיולוגיה ובריאות הציבור, בעל פרס מפעל חיים מאיגוד רופאי בריאות הציבור, העמיד תלמידים הרבה,
קשה לחשוב על תחום בריאות הציבור בלעדיו
תרם גופו למדע ועל כן לא תתקיים לוויה
הילדים יושבים שבעה ברחוב ברנע דב 27/2 בבאר שבע.
שעות ביקור מה 20.4-26.4 בין השעות 9:00-13:00, 16:00-19:00
נשמח אם תכתבו כאן תנחומים וזיכרונות.
אנו נעביר את כל ההערות למשפחה
זכיתי להכיר את פרופ׳ לחיים נגן כאדם, מורה ומנהיג כאשר שימשתי ראש ענף בריאות הצבא בצה״ל, תפקיד אותו מילא גם פרופ׳ נגן, שבהמשך היה סגן קצין רפואה ראשי בצה״ל. פרופ׳ נגן היה מהאבות המייסדים של מערך בריאות הציבור בישראל, ועל כך מגיעה לו תודה מכלל הציבור. הוא הותיר אחריו דורות של רופאים, אפידמיולוגים ואנשי מקצועות הבריאות השונים. יהי זכרו ברוך.
אני משתתף בצער המשפחה.
הכרתי את פרופ׳ לחיים נגן לפני 30 שנה כשבאתי ללשכתו לראיון קבלה בתור רופאה צעירה עולה חדשה עם עברית מאוד התחלתית ואמביציה גדולה ופגשתי אדם מדהים מכבד מקשיב עם חוש הומר, רציני ובעיקר אדם שהאיר לי את הדרך. לימים הפכנו לקולגות שלמדתי ממנו המון. אזכור תמיד . זכרו לברכה .
מה עוד יש להוסיף אחרי כל המילים החמות שנכתבו על לחיים? מלבד,
"אין עוד אנשים כמו האיש הזה…"
בעבורי לחיים נתפס, כלורד אנגלי!
אציל נפש ומראה.
הכרתי את לחיים עם תחילת עבודתי בפקולטה ב1999.
לחיים נהג להגיע למשרדי וללמד אותי, את התורה שבעל פה אודות קרנות המחקר והכספים באונ', זה כמובן מנסיונו כסגן נשיא ודיקן למו"פ, ששימשו לי אבני דרך בתחילת דרכי בפקולטה…
תמיד בנדיבות, בחיוך וברצון רב להעביר ידע, כמובן רק לטובת הפקולטה והסגל.
בבוא הימים זכיתי שיהיה גם מנחה שלי לתזה ומשם התהדקו הקשרים והיחסים הטובים שלנו.
תמיד נהג להפתיע אותי, להגיע למשרדי לומר שלום בחיוך , באדיבות ובגנטלמניות ולעדכן אותי אודות לחיים…
עצוב מאוד לאבד את לחיים ויחד עם זאת לומר זכיתי!
זכיתי, להכיר אדם יחיד ומיוחד במינו…
זכיתי, בידיד אמת!
יהיה זכרו ברוך.
שלא תדעו עוד צער.
שוש מזוז
יוני רכטר כתב – "דמעות של מלאכים.
דמעות שקטות
דמעות יפות ועצובות.
זולגות באופק דמעות ומחפשות…
מה הן מבקשות? אהה…
כי כשהמלאכים בוכים
בעולם אחר,
אז בעולם הזה
עצוב לנו יותר".
נדמה שעם פטירתו של לחיים, מורי ורבי, אכן צודק השיר ולנו הנותרים בלעדיו נותר עולם עצוב ודל יותר.
יהי זכרו ברוך!
כשחזרתי לאוניברסיטה כחוקרת צעירה הופניתי לקבל את המשרד של פרופ' נגן במחלקה לאפידמיולוגיה. הרגשתי את חרדת הקודש של לרשת כזה משרד, כאשר לחיים התנהג בנדיבות של מארח ואמר שהוא שמח להעביר את השרביט.
קטונתי. זכיתי. יהי זיכרו ברוך.
ביולי 1987 נסעתי למצרים במשלחת מדעית בראשות לחיים לאחר שזכינו במענק מחקר משותף עם המצרים פרי הסכמי קיימפ דויד. בעיירה בשם אורגדה לחוף ים סוף, שם התקיים המפגש, חלקנו חדר במלון. מענק מחקר זה אפשר את הקמת המעבדה לחקר הכבד בסורוקה.
לחיים יהיה עבורי תמיד חונך, ידיד ומודל. יהיה זכרו ברוך.
ההכרות הראשונה שלי עם פרופ' נגן הייתה כשכיהן כסגן נשיא ודיקן למו"פ בשנת 1992.
פרופ' לחיים נגן היה איש רב פעלים ברוך כישרונות אציל נפש צנוע ונעים לבריות
יהיא זכרו ברוך
שלא תדעו עוד צער
הרצל ג'אן
הכרתי את פרופ' לחיים נגן שנים רבות, למרות שמעולם לא עבדנו ממש ביחד. תמיד היה לו אור בפנים, חיוך , ברכת שלום לבבית. עבדנו במקביל והיו לנו הרבה קולגות משותפים- אני כרופאת משפחה בחטיבה לבריאות בקהילה בקומה 4 בבנין החדש והוא בקומה מעלינו, במחלקה לאפידמיולוגיה. זכיתי ללמד אצלו קורס מחקר שהיה פותח עיניים ומעורר חשיבה ביקורתית של מחקרים, אפילו כאלה שפורסמו בעתונים מובילים זכו לניתוח חכם ולהבנה שונה.
הערכתי את חכמתו, אנושיותו, יחסו החם לכל אדם.
יהי זכרו ברוך
עצוב מאוד לאבד את לחיים, מפקד מוערך, דיקאן נהדר, מורה דגול לאפידמיולוגיה, ומוזיקאי מחונן ופעיל.
חבל על דיאבדין ואין משתכחין.
התקבלתי לראיון עבודה ב 1978 אצל פרופ' נגן במשרדי היחידה לאפידמיולוגיה. המשרדים היו בקומה 2 של מרכז הנגב. פרופ' נגן שאל אותי אם אני יודע לעבוד ב SPSS. בניגוד לאופי שלי, עניתי "בטח". היתר הסטוריה. התקבלתי כמתכנת הראשון והיחיד ביחידה, ובפקולטה. ביצעתי מחקרים עם בתיה ודינה עם נתונים על כרטיסי ניקוב. אני זוכר את פרופ' לחיים נגן כאדם נעים לעבוד איתו.
הכרתי את לחיים כשהוא היה סגן נשיא האוניברסיטה ב-1992 ואחר-כך זכיתי להיות קולגה שלו בעבודה, שותף במחקרים והנחיית סטודנטים. איש יקר, חם, חכם עם חוש הומור, תמיד מוכן לעזור ולתרום. מרצה מצוין, אבה וסבא מדעי של הרבה חוקרים בתחום אפידמיולוגיה. יהיה זכרו ברוך.
היה בן מחזור שלי ב1960 סטודנט מצטיין
זכיתי שפרופ' לחיים נגן היה מנטור שלי כרופא בריאות ציבור וגם מנחה לעבודת התיזה שלי לתואר שני בבריאות הציבור כחלק מההתמחות שעשיתי. מעבר לכך שהיה חוקר ומורה מעולה היה קודם כל בן אדם, תמיד היה פתוח להתייעצות ונתן עצה טובה.
לימים הפכנו קולגות, ולמעשה הרבה בזכות הועדה שעמד בראשה בנושא פתיחת בית הספר לבריאות הציבור, בסופו של דבר הוקם בית הספר שאני עומד בראשו. היו לנו שיחות ארוכות ואז גם גיליתי שגדל עם הדוד שלי בתל אביב שלפני קום המדינה. קשה לחשוב על תחום בריאות הציבור בלעדיו. יהי זכרו ברוך.
פרופ' נגן מעמודי התווך של הפקולטה שלנו. איש יקר ועניו ,ידען בעל חזון. הנחיל מקצוענות לדורות רבים של אנשי סגל וסטודנטים. הכרתיו שהיה דיקן ואני בשנות למודיי.בשרהבמגעים עימו רוח של אצילות וכבוד. יהיה זכרו ברוך
זכיתי לגדול תחת גפנו של פרופ' לחיים נגן שהיה יושב ראש ועדת הדוקטורט שלי. לאורך כל הדרך היה נעים הליכות, ואדיב. יהיו זכרו ופועלו ברוכים ועבורנו, מצפן דרך.
לחיים היה מורה שלי בתחום האפידמיולוגיה ובריאות הציבור . הדריך אותי גם בתקופת שהיותי בג'ונס הופקינס לתואר שני בריאות הציבור (MPH). מורה מעולה . ידע וחכמת חיים
יהי זכרו ברוך
הכרתי את פרופ' נגן ז"ל עוד כנערה צעירה בשל קשרי עבודה וידידות בינו לבין אימי ז"ל
אדם נעים, צנוע שתמיד שמח לשוחח על כל דבר ועניין.
שלא תדעו עוד צער