חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון גילו כיצד חשיפה ממושכת ללחץ יכולה להעלות את הסיכויים לחלות במחלות אוטואימוניות ולהחריפן
חשיפה לתנאי לחץ (סטרס) הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר הגורמים לפגיעה בגוף ובנפש. חשיפה לסטרס גורמת להפרשת הורמונים חשובים כדוגמת קורטיקוסטרואידים (קורטיזול באדם וקורטיקוסטרון במכרסמים), המאפשרים לאורגניזם להתמודד עם הסכנה בה הוא נמצא (Fight or flight responses) ומהווה את אחד המנגנונים החשובים להישרדותו של הפרט. יחד עם זאת, כאשר החשיפה לתנאי לחץ הינה ממושכת, היא עלולה לגרום לפגיעה סיסטמית במערכות הגוף בכלל ולתפקודה התקין של מערכת החיסון בפרט. אכן, ברוב המחקרים שנעשו עד כה, השראת לחץ פיסיולוגי או פסיכולוגי מתמשך גרם לירידה בתפקוד מערכת החיסון ולעליה ברגישות לתחלואה במחלות זיהומיות. דיכוי מערכת החיסון בעקבות חשיפה לתנאי לחץ מתווכות על ידי הפעלת ציר ה-HPA (Hypothalamic-pituitary-adrenal axis) שבסופו מופרשים קורטיקוסטרואידים מבלוטת יותרת הכליה אשר ידועים ביכולתם לדכא תאים מעודדי דלקת ועל כן מהווים מרכיב חשוב ביותר בשימוש הרפואי לדיכוי מערכת החיסון במצבים של דלקות כרוניות ובמחלות אוטואימוניות. הבקרה על התהליך הדלקתי הינה קריטית שכן חוסר יכולת ביצירת דלקת אינה מאפשרת התמודדות עם חידקים ווירוסים מחוללי מחלה מחד אך חוסר בקרה על התהליך הדלקתי עלול לגרום לנזק רקמתי ומעלה את הסבירות לחלות במחלות לב, סרטן, דלקות פרקים, אלצהימר, מחלות אוטואימוניות ועוד.
למרות ההשפעה המדכאת של חשיפה לתנאי לחץ על מערכת החיסון, הצטברו במהלך השנים האחרונות מספר עדויות לכך שחשיפה לתנאי לחץ מתמשכים הן בבני אדם והן במודלים עכבריים מעלה את הרגישות לחלות במחלות אוטואימוניות, אשר באופן פרדוקסלי מאופיינות בתגובת יתר של מערכת החיסון כנגד הגוף עצמו דבר הבא לידי ביטוי בתגובות דלקתיות חריפות שאינן מרוסנות. יחד עם זאת, המנגנונים האחראיים לפגיעה בבקרה על פעילות מערכת החיסון כתוצאה מחשיפה לתנאי לחץ מתמשכים אינם ידועים.
במאמר שפורסם לאחרונה “Chronic exposure to stress predisposes to higher autoimmune susceptibility in C57BL/6 mice: Glucocorticoids as a double-edged sword” בירחון המדעי Journal of European immunology דר’ הרפז עידן ופרופ’ אלון מונסונגו, בשיתוף עם פרופ’ חגית כהן מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אפיינו לראשונה את המנגנונים המובילים לפגיעה בבקרה על פעילותה של מערכת החיסון בעכברים בעקבות חשיפה ממושכת לסטרס. החוקרים הראו כי חשיפה ממושכת לסטרס העלתה את הרגישות לחלות במחלה המדמה טרשת נפוצה המאופינת בהתקפה מכוונת של מערכת החיסון כנגד שכבת המיילין העוטפת את תאי העצב במח דבר הגורם לפגיעה בהולכה העצבית. החוקרים הראו כי תופעה זו נובעת, בין היתר, כתוצאה מפגיעה ביכולת ההפרשה של קורטיקוסטרון בתגובה לגירוי ולעמידות תאי מערכת החיסון המעודדים דלקת בפני היכולת המדכאת של גלוקוקורטיקואידים. כתוצאה מיכך, בעקבות חשיפה ממושכת לסטרס, גלוקוקורטיקואידים המופרשים בצורה דרמתית בעקבות דלקת אינם יכולים לעכב באופן יעיל את התאים המעודדים דלקת כפי שמתרחש במצב נורמלי בו תאי מערכת החיסון רגישים לגלוקוקורטיקואידים דבר שעלול כאמור להחריף את התהליך הדלקתי ובכך את הנזק. יתרה מיכך, החוקרים הראו כי חשיפה לרמות גבוהות של גלוקוקורטיקואידים במהלך החשיפה לסטרס הפחיתו את מספר תאי מערכת החיסון באופן יחודי דבר שהביא לעליה ביחס בין תאים המעודדי דלקת לבין אלו שמרסנים אותה. יש לציין כי החוקרים בראשותם של דר’ הרפז עידן ופרופ’ אלון מונסונגו חוקרים את מעורבות הקורטיקוסטרואידים גם במהלך הזיקנה ובמחלות ניווניות תלויות זקנה כגון מחלת האלצהיימר ומדווחים כי כנראה ישנו קשר בין יכולת הבקרה של קורטיקוסטרואידים על מערכת החיסון ובין תהליך ההזדקנות.
תוצאות אלו מציעות כי בעוד רמה גבוהותה של קורטיקוסטרון במצב מנוחה מהווה גורם מגן מפני תהליכים המחריפים מחלות אוטואימוניות, חשיפה מוגברת לתנאי לחץ באופן מתמשך ועליה כרונית ברמות קוקטיקוסטרון גורמת לפגיעה במנגנוני בקרה מרכזיים המפקחים על פעילותם של תאי מערכת החיסון, דבר העלול לגרום לעליה בשכיחותן והחרפתן של מחלות אוטואימוניות. לכן, למרות שסטרואידים מהווים את אחד מדרכי הטיפול השכיחים ביותר במחלות דלקתיות כרוניות/מחלות אוטואימוניות, שימוש בסטרואידים בחולים במחלות אלו והחשופים לתנאי לחץ כרוניים בחייהם צריך להישקל ביתר זהירות על מנת למנוע את החרפת המחלה.